זוהי גישה טיפולית ופילוסופית חשובה אותה אני משלבת תדיר בעבודתי. היא שייכת לגל השלישי של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, והתפתחה במקביל לגישת ACT השייכת לאותה משפחה. 

בקצרה על DBT בייעוץ אישי וניהולי:

לעיתים קרובות, אנשים מגיעים לייעוץ כאשר הם מתקשים לווסת את רגשותיהם בהקשרים שונים-בעבודה, בזוגיות, בקשרים חברתיים או אל מול הילדים.        

קשיים בוויסות רגשי הם ככל הנראה תוצאה משותפת של נטייה ביולוגית, הקשר (קונטקסט) סביבתי ויחסי הגומלין בין הנטייה המולדת לסביבה לאורך החיים. הביולוגיה עמה הגענו לעולם קובעת את האלסטיות והאורך של ה"גומי" הנפשי שלנו, והסביבה מלמדת אותנו עד כמה כדאי לנו למתוח אותו. חלקינו מגלים פגיעות רגשית מולדת, וחווים רגשות בעוצמה גבוהה מאחרים. חלקינו מאמצים שיטות לא מיטיבות ולא מתאימות לוויסות הרגשות עם השנים. תגובות הנובעות מחוויה של עוצמה רגשית גבוהה עשויות לפגוע בתפקוד ובקשרים בין אישיים. לעיתים, התגובות שצברנו לאורך חיינו מאחרים המשמעותיים לנו- אינן מתקפות את המתרחש בעולמנו הפנימי: את רגשותינו, העדפותינו או מחשבותינו. גם חוויות מכאיבות ורגשות שליליים שאנו חווים לעיתים אינם מובנים ע"י סביבתנו ואינם מתוקפים. (למשל: אדם החווה אכזבה וכאב מכשלון לקבל תפקיד נחשק, כאשר תגובת הסביבה היא: "זה לא נורא, אין לך מה להיות עצוב.ה על זה, לא הפסדת כלום") במקרים כאלו נצבר פער בין החוויה הפנימית שלנו לתגובות הסביבה אלינו. צבירה של חוויות של חוסר תיקוף יוצרות היסטוריית למידה המקשה על הוויסות הרגשי ועל יכולותינו לבטוח ברגשות שלנו עצמינו כפירושים תקפים לאירועים. 

מה זה תיקוף (ולידציה)?

תיקוף היא מיומנות הדורשת פעולה אקטיבית (להבדיל מאמפתיה). הכוונה היא  "לתקשר לאחרים שהתגובות שלהם הגיוניות ומובנות, בהקשרים או מצבי החיים הנוכחיים שלהם". למשל, אם מישהו.י פוטר.ה/נבגד.ה /הוחרם.ה ומרגיש.ה כאב עוצמתי לנוכח המצב, נוכל לתקף את הכאב בכך שנעזור לו.ה להרגיש שהכאב שלו.ה מקובל ונורמלי למדי. "זה כל כך הגיוני שתרגיש.י ככה אחרי שעברת חוויה כואבת שכזאת". 

• תגובה המאפשרת לאדם האחר לדעת ולהרגיש שמבינים את המציאות הפנימית שלו.ה, בלי קשר להגיון שלנו: אנחנו מבינים מה הוא חושב, מרגיש ועושה.
• הכרה לא שיפוטית בחוויה של האחר. הבנה שאין כאן "נכון" או "לא נכון" – לכל אחד חוויה משלו.
• תגובה אדיבה, עדינה ומכבדת עם כוונה להבין את האדם האחר ואת הסיבות לתגובתו.

תיקוף הוא לא:

• הסכמה עם מחשבות/התנהגות/ רגשות של האחר.
• מתן עצה טובה.
• לא בהכרח עידוד.
• לא נועד לשנות עמדה פאסימית לאופטימית.

בתהליך של ייעוץ, אנחנו יכולים לשפר את מידת הקבלה העצמית וקבלת האחר באופן משמעותי, בין היתר באמצעות תרגול מיומנות התיקוף.

למידה ותרגול של מיומנויות:

אמנם אנחנו איננו "אשמים" בהיווצרות הבעיות שלנו, וניתן להבינן לאור ההסטוריה שלנו, יחד עם זאת- כל אחד.ת מאיתנו אחראי.ת לפתרונן. 

פעמים רבות, בפגישות הייעוץ, על אף שהלקוח.ה מבין.ה את קשייו.ה ומודע.ת אליהם- הוא.יא אינם.ן יודעים.ות מה לעשות מכאן. רבים מאיתנו חסרים כישורים חשובים של ויסות עצמי, כישורים לשאת מצוקה וכישורים בינאישיים יעילים. 

אנחנו תמיד פועלים כמיטב יכולתנו ברגע נתון, ויחד עם זאת- תמיד יש מקום להשתפר וללמוד מיומנויות מיטיבות יותר בכדי להתנהל ביתר יעילות. הפילוסופיה הזו העומדת בבסיס הטיפול הדיאלקטי התנהגותי, ומהווה עבורי ועבור אחרים אבן דרך חשובה. השיטה מציעה כלים קונקרטיים ויעילים מאוד הנחלקים לארבעה כישורים הניתנים לפיתוח וללמידה: 

• מיינדפולנס- קשיבות, תשומת לב לרגע הנוכחי ולרגשות העולים ללא שיפוטיות. 
• סובלנות למצוקה- כלים להתמודדות עם לחצים, רגשות כואבים ומשברים. 
• ויסות רגשי- כלים לזיהוי והבנת רגשות, לפיתוח חוסן, לשליטה בדחפים ולדחיית סיפוקים ולמידת טכניקות שונות לפיתוח תגובות מותאמות כאשר מופיעים רגשות אינטנסיביים.
• יעילות בין אישית- למידה כיצד מנהלים מערכות יחסים פונקציונליות גם נוכח קונפליקטים ותסכול.

בשיטות סיוע המתבססות על גישה זו, נלמד להפעיל את ה "wise mind" שלנו המאזן בין קצוות ונשנה התנהגויות אוטומטיות בלתי יעילות.